כשהמים מלמדים אותנו להיות נוכחים

יש רגעים בים שהכל פשוט מסתדר. הגל מגיע בדיוק כשצריך, התזמון מושלם, והתחושה היא שאתה והמים אחד. אבל בשביל להגיע לרגעים האלה, הייתי צריך ללמוד להקשיב – לים, לגוף, לנשימה.

הכל מתחיל בהקשבה

כשהתחלתי לגלוש, הייתי עסוק מדי בלנסות "לתפוס" כל גל. רציתי יותר מדי, חשבתי יותר מדי, תכננתי יותר מדי. עד שיום אחד הבנתי – הים לא עובד ככה. הים רוצה שנקשיב לו.

מה הים מלמד אותנו?

• סבלנות: הגל הנכון יגיע. לא צריך לדחוף.
• הקשבה: לפעמים הים שקט, לפעמים סוער. כמו החיים.
• קבלה: יש ימים טובים ויש ימים פחות. זה בסדר.

הנוכחות שבמים

במים אי אפשר לזייף. אי אפשר להיות בטלפון, אי אפשר לחשוב על העבודה או על מה נאכל לארוחת ערב. המים דורשים ממך להיות שם, ממש שם, ברגע הזה.

הרגע המושלם

הרגע הכי יפה הוא כשאתה מפסיק לנסות. כשאתה פשוט יושב על הבורד, מרגיש את התנועה של המים, את השמש על הפנים, את הרוח. ופתאום אתה מבין – זה לא באמת קשור לכמה גלים תפסת היום.

לצאת מהמים אחרים

כל כניסה למים היא הזדמנות. הזדמנות להיות נוכחים יותר, מחוברים יותר, קשובים יותר. וכשיוצאים? לוקחים את זה איתנו ליבשה.

איך אתם מוצאים את הרגעים של נוכחות במים? בואו נשמע בתגובות.